יום ראשון, 3 בנובמבר 2013

על משמעות הביטוי "נידון למאסר"

באחד הימים הופתעתי לקרוא בעיתון הארץ (קישור לאתר, או לקובץ להורדה) כי "מוכר בייגלה נידון לעשר שנות מאסר בגין רוכלות ללא רישיון"', ציטוט מזעקת הכותרת.
הכתבה מספרת על מר סבאח, רוכל חביב בעיר העתיקה בירושלים שלאורך שנים רבות לא הסדיר רשיון רוכלות, ולכן קיבל קנסות רבים. מסתבר שקנס בגין רוכלות ללא רשיון, ממש כמו קנס הניתן על ידי שוטר תנועה, הינו קנס בעל שתי אפשרויות - או לשלם, או לשבת זמן מה בכלא במקום התשלום. לאחר שנים מספר צבר מר סבאח קנסות בסכום מצטבר של יותר מ-700 אלף ש"ח, הניתנים להמרה ב-3554 ימי מאסר (כמעט 10 שנים), ונשלח לכלא. מר סבאח טען כי אין באפשרותו לשלם את הסכום המלא, או את הסכום החלקי עליו הסכימה העירייה להתפשר - 80 אלף ש"ח, או אפילו רק 8000 ש"ח, פשרה שהוצעה על ידי בית המשפט. אי לכך,  האדון הנכבד "נידון לעשר שנות מאסר".
אין זו הפעם הראשונה בה מר סבאח נכלא - הוא נכלא כבר בשנת 2003 למשך 11 חודשים "ללא חופשות וללא קיצורים", מאסר שמאוחר יותר, בשנת 2008, נפסק כי היה בלתי חוקי, ומר סבאח פוצה על ידי המדינה במעבר לחצי מליון ש"ח. עד כאן תורף הכתבה כפי ששורטטה על ידי כתב הארץ, ניר חסון.
בסוף השירטוט, מגיע פרק התגובות, ומתגובת העירייה אנו למדים פרט קטן וזניח - "...יש לציין כי בניגוד לנטען כי נגזרו עליו 10 שנות מעצר, החוק אינו מאפשר במקרים מסוג זה מיצוי מלא ימי המעצר שנקבעו ומגביל את התקופה לעד 3 שנים, כך שמראש לא מדובר בעשר שנות מעצר". הבנתם את זה? הוא נידון לעשר שנים, אך יגזרו עליו לכל היותר שלוש שנים. כמה מופלאה השפה העברית.
מסתבר שלמי שנכשל ועבר עבירה חד פעמית יש חובת תשלום מלאה, לעבריין מועד יש הנחה אוטומטית. אבל למה זה לא הופיע בגוף הכתבה? האם הכתב לא היה מודע לזה?
בכתבה הארוכה הזו חסרים עוד פרטים מספר, שהופכים את הכתבה מכתבת תחקיר מעמיקה לכתבת תדמית עבור "מוכרי הבייגלה ושאר הרוכלים (ש)הם חלק בלתי נפרד מהנוף של העיר העתיקה בירושלים, (ו)הם סובלים בשנים האחרונות מיחס נוקשה מצד העירייה". הרוכל הטוב והעירייה הרעה. למשל:
  1. מדוע מר סבאח לא ניסה להסדיר את הרישיון שלו? האם מדובר על סירוב עקשני של העירייה, או שמא יש ברקע סירוב עקרוני של מר סבאח להכיר לעירייה כגוף האחראי על הסדרת המסחר בירושלים? אני לא יודע, וניר חסון לא חשב לשאול זאת. הניחוש שלי, האופציה השנייה היא היותר נכונה. זאת ועוד, האם באמת לבעל עסק, שלא משלם ארנונה, חשמל, מים, מיסים וקנסות - ושזכה לפני תקופה לא ארוכה בחצי מליון שקל מהמדינה, אין 8000 שקל לתשלום קנס? שוב, האם מדובר על עניין עקרוני, ולא על עניין עירוני?
  2. "כליאת השווא" של מר סבאח לא הייתה סתם התעמרות לשווא. מר סבאח עסק תקופה ארוכה ברוכלות ללא רשיון, לא שילם קנסות ולכן נידון למאסר. מאסר זה הוגדר כמאסר שווא מכיוון שהודעות מזכירות בית המשפט נשלחו בדואר רגיל, ולא בדואר רשום כפי שראוי (על תחפשו בכתבה. פרט זניח זה לא מופיע שם). זה לא תקין, אבל עדיין לא הופך אותו לטלית שכולה תכלת. 
  3. אגב מאסר - תהיתם למה נשללו ממנו חופשות? זה מה שקורה למי שמעורב בהפרות סדר בכלא, עוד פרט קטן שנשכח בתחקיר. אולי גם עזרו לזה הרשעות קודמות שלו בתקיפת איש ציבור ובאחזקת נשק.
זה מהמעט שמצאתי בתחקיר הקצר שלי ברחבי האינטרנט. ביננו זו כתבה נהדרת - כל מילה בה אמת, אך המצג שהיא מציגה היא שקר. גם בתקופת המאסר לכאורה, וגם בפן הנורמטיבי שלכאורה בו מוצג מר סבאח.
בפוסט אחר אספר לכם אין "מועצת העיתונות בישראל" מסתכלת על סיפור זה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה